בגיל עשרים חברים נדבקים אלינו כמעט מעצמם. יש את החברים מהצבא, מהלימודים, מהעבודה הראשונה, מהדירה עם השותפים. תמיד יש איזו חבורה שיוצאת יחד, מישהו שמביא חבר או חברה, ארוחות שישי מאולתרות ומפגשים שלא צריך לתכנן חודש מראש.
ואז מגיעים לגיל ארבעים, חמישים, לפעמים אפילו שלושים ומשהו, ומגלים שהעסק כבר לא עובד ככה.
החברים הוותיקים עסוקים בילדים, בקריירה, בזוגיות או בגירושים. חלק עברו לגור רחוק, חלק פשוט נעלמו לתוך החיים שלהם, ויש גם חברויות שפעם התאימו לנו והיום כבר פחות.
ופתאום עולה שאלה שקצת מביך אפילו להודות שאנחנו שואלים: איך לעזאזל מכירים חברים חדשים בגיל הזה?
אז קודם כול, אפשר. ולא, לא חייבים להתחיל לדבר עם זרים בסופר או להירשם לאפליקציית היכרויות לחברים.
מה שכן צריך, בדרך כלל, זה למצוא מקומות שבהם פוגשים שוב ושוב את אותם אנשים. כי חברות לא נוצרת רק מזה שהייתה לנו שיחה נהדרת עם מישהו. היא נוצרת כשיש הזדמנות לשיחה השנייה, השלישית והעשירית.
למה קשה יותר להכיר חברים בגיל מבוגר?
בגיל צעיר יש לנו מסגרות חברתיות מובנות. אנחנו לא צריכים להתאמץ במיוחד כדי לפגוש את אותם אנשים שוב. הם פשוט שם, בכיתה, בבסיס או במעונות.
בגיל מבוגר רוב המפגשים החברתיים דורשים תיאום מראש. צריך למצוא זמן, לצאת מהבית, ולפעמים גם להתגבר על התחושה המוזרה הזאת של להיות האדם החדש בחבורה שכבר מכירה שנים.
ויש עוד משהו. אנחנו כבר יודעים מה אנחנו אוהבים, מה מעצבן אותנו, עם מי אנחנו מסתדרים ועל מה אין לנו כוח להתפשר. מצד אחד, זה יתרון. מצד שני, זה אומר שאנחנו פחות פתוחים לפעמים לאנשים שלא היינו בוחרים באופן אינסטינקטיבי.
אבל דווקא כאן נמצא הפתרון: לא צריך לצאת במיוחד כדי "לחפש חברים". אפשר להתחיל לעשות משהו שאנחנו באמת אוהבים, ולתת לחברויות לצמוח בדרך.
איפה אפשר להכיר חברים חדשים? רעיונות ומקומות שכדאי להכיר
1. חוגי אימפרוביזציה: להכיר אנשים דרך צחוק ומשחק
אם לא ניסיתם מעולם אימפרוביזציה, יכול להיות שזה אחד הדברים הכי מפתיעים שתעשו לעצמכם.
אימפרוב הוא תיאטרון מאולתר. אין טקסטים שצריך לשנן, לא צריך ניסיון במשחק ולא חייבים להיות מצחיקים במיוחד. מגיעים לקבוצה, משחקים, מאלתרים סיטואציות, עושים שטויות ולומדים להקשיב ולשתף פעולה.
הקסם החברתי כאן הוא שבניגוד להרבה חוגים אחרים, אי אפשר באמת להשתתף באימפרוב בלי להיות בקשר עם האנשים שסביבכם. אתם תלויים זה בזה כדי שהסצנה תעבוד, ובדרך כלל אחרי כמה מפגשים המבוכה הראשונית כבר מפנה מקום לבדיחות פנימיות ולחיבור אמיתי.
איפה אפשר להתחיל?
האקדמיה של התיאטרון הקאמרי מפעילה קורסים למבוגרים בתחומי המשחק והאימפרוביזציה, חלקם למתחילים גם ללא ניסיון קודם.
ומי שמתחבר לעולם הזה יכול להמשיך גם להרכבי אימפרוב מתקדמים, כולל אימפרוב מוזיקלי, שבו אפילו השירים והמוזיקה נוצרים במקום.
2. מקהלות והרכבים מוזיקליים: לא צריך להיות זמר מקצועי
יש משהו מיוחד באנשים ששרים יחד.
מי שאוהב לשיר יכול למצוא מסגרת חברתית במקהלה, בהרכב קולי או בקבוצת שירה. חלק מהמסגרות דורשות ניסיון מוזיקלי, אבל אחרות פתוחות גם לחובבים שפשוט רוצים לשיר.
בניגוד לערב קריוקי חד-פעמי, בחזרות קבועות נוצרת קבוצה שעובדת על משהו משותף. נפגשים מדי שבוע, לומדים שירים, מתכוננים להופעות, ולעיתים ממשיכים יחד גם לארוחה או לבילוי אחרי החזרה.
אפשר לחפש מקהלות עירוניות, הרכבים קוליים למבוגרים או קבוצות שירה דרך הקונסרבטוריון המקומי והמרכזים הקהילתיים.
איפה מתחילים? באתר החברה למתנ"סים אפשר לאתר מרכז קהילתי באזור המגורים ולברר אילו קבוצות מוזיקליות פועלות בו.
טיפ קטן: אם המטרה היא גם ליצור חברויות, כדאי לבחור הרכב עם חזרות קבועות ולא רק סדנת שירה של ערב אחד.
3. קבוצות טיולים: הדרך להכיר אנשים שאוהבים לצאת מהבית
יש אנשים שהמחשבה על חוג משחק או שירה גורמת להם לרצות להתחבא מתחת לשמיכה. אבל ללכת כמה קילומטרים בטבע? בשמחה.
קבוצת טיולים יכולה להיות מסגרת חברתית נפלאה, במיוחד אם בוחרים בקבוצה שנפגשת לאורך זמן.
בטיול יש משהו שמקל על השיחה: לא חייבים לשבת זה מול זה ולמצוא נושא. פשוט הולכים, מתפעלים מהנוף, מתלוננים קצת על העלייה, ומדברים.
איפה אפשר להתחיל?
החברה להגנת הטבע מפעילה טיולי קבוצות בישראל, כולל סדרות טיולים למבוגרים ברמות קושי שונות. אפשר למצוא בה טיולי טבע, היסטוריה, סיורים עירוניים והליכה בשביל ישראל. מדובר בסדרות של כמה מפגשים, כך שיש הזדמנות להכיר בהדרגה את אותם אנשים.
4. התנדבות קבועה: להכיר אנשים דרך משהו שחשוב לכם
לפעמים הדרך הכי טבעית להכיר אנשים היא דווקא לעשות משהו למען אחרים.
אפשר להתנדב עם בעלי חיים, לעזור למשפחות, ללוות קשישים, לקחת חלק בגינה קהילתית או להצטרף לפעילות חברתית מקומית.
היתרון הוא שכבר מההתחלה יש לכם משהו משותף עם האנשים שמתנדבים לצדכם.
אבל יש הבדל בין להגיע פעם אחת לארוז חבילות לבין להצטרף לצוות מתנדבים שנפגש בקביעות. כשמחפשים גם קשרים חברתיים, האפשרות השנייה עשויה להתאים יותר.
איפה אפשר להתחיל?
באתר רוח טובה אפשר לחפש התנדבות לפי אזור בארץ ולפי תחום עניין: בעלי חיים, ילדים, קשישים, סביבה ועוד.
כדאי לשאול מראש אם מדובר בפעילות קבוצתית קבועה. זה פרט קטן שיכול לעשות הבדל גדול.
5. ספורט קבוצתי: חברים שמוציאים אתכם מהבית
לא כל פעילות ספורטיבית מתאימה באותה מידה ליצירת קשרים חברתיים.
מי שנכנס לחדר כושר עם אוזניות, מתאמן שעה וחוזר הביתה, לא בהכרח יכיר אנשים. לעומת זאת, קבוצת ריצה שכונתית, אימוני כדורעף, קבוצת הליכה או חוג ריקוד זוגי יוצרים הזדמנויות טבעיות לשיחה.
בקבוצה קבועה מתחילים לזהות פרצופים, לשאול מי לא הגיע, לעודד אחד את השני ולפעמים גם להיפגש מחוץ לאימון.
איפה אפשר להתחיל?
קבוצות ריצה והליכה קבועות פועלות כמעט בכל עיר. אפשר לשאול בחנויות לציוד ריצה, במרכז הקהילתי או בקבוצות השכונה ברשתות החברתיות, ולהגיע לאימון ניסיון.
ומי שלא רוצה לרוץ? קבוצת הליכה קבועה היא אפשרות מצוינת, ולא צריך בשבילה אפילו ציוד מיוחד.
6. סדנאות יצירה: להכיר אנשים בלי להרגיש שחייבים לדבר
ציור, קרמיקה, תפירה, צילום, נגרות, צורפות ואפילו סדנאות בינה מלאכותית: כל אלה יכולים להיות הרבה יותר מסתם תחביב.
למעשה, למי שקשה לו להתחיל שיחה עם אנשים חדשים, סדנת יצירה יכולה להיות מקום נוח במיוחד. יש במה להתעסק, אפשר לדבר תוך כדי, ותמיד יש נושא משותף לשיחה.
"איך הצלחת לעשות את זה?" הוא לפעמים משפט פתיחה הרבה יותר מוצלח מ"אז מה את עושה בחיים?".
כאן כדאי לחפש דווקא קורס שנמשך כמה שבועות או סטודיו עם פעילות שבועית, ולא סדנה חד-פעמית.
איפה אפשר להתחיל? חפשו בגוגל או במפות "סטודיו לקרמיקה למבוגרים", "קורס צילום למבוגרים" או "חוג ציור" בצירוף שם העיר שלכם. שימו לב במיוחד למסגרות קטנות עם משתתפים קבועים.
7. גינה קהילתית: חברות שמתחילה בין ערוגות
לא חייבים להירשם לחוג או להוציא כסף כדי להכיר אנשים.
גינות קהילתיות הן דוגמה מצוינת למקום שבו אנשים מהשכונה נפגשים סביב תחביב משותף. עובדים בגינה, מחליפים עצות, שותלים, קוטפים ולומדים להכיר את השכנים בצורה קצת אחרת.
למי שאוהב צמחים, טבע או עבודה עם הידיים, זו יכולה להיות מסגרת הרבה יותר נעימה מעוד מפגש חברתי מאורגן.
איפה אפשר להתחיל?
בערים רבות פועלות גינות קהילתיות. אפשר לברר באתר העירייה או במרכז הקהילתי איפה יש גינה פעילה בשכונה שלכם, ולשאול אם מחפשים עוד מתנדבים.
8. דווקא ליד הבית: שכנים והורים של חברים
לפעמים אנחנו מחפשים חברים חדשים רחוק מדי.
יש את האמא שתמיד נעים לנו לדבר איתה כשאנחנו אוספים את הילדים מהחוג. השכן שאנחנו פוגשים מדי בוקר עם הכלב. הזוג מהבניין שמדי פעם מחליפים איתו כמה מילים במעלית.
אלה קשרים שיש להם יתרון עצום: אתם כבר נפגשים באופן טבעי.
מה חסר? בדרך כלל רק מישהו שיציע להפוך את השיחה האקראית למפגש מכוון.
אפשר להציע הליכה משותפת, להזמין לקפה או אפילו לפתוח קבוצת וואטסאפ קטנה של שכנים שרוצים להיפגש מדי פעם.
לא חייבים להתחיל מערב שישי עם בני הזוג והילדים. לפעמים חצי שעה על קפה היא בדיוק ההתחלה שצריך.
איך הופכים היכרות נחמדה לחברות אמיתית?
עד כאן מצאנו מסגרות. אבל עכשיו מגיע החלק המאתגר באמת: איך עוברים מ"אנחנו יחד בחוג" ל"אנחנו חברים"?
כי בואו נודה באמת, גם אם מצאנו מישהי ממש נחמדה, בגיל חמישים קצת מוזר להכריז עליה כחברה חדשה ולהציע לה לבוא לשחק אצלנו אחרי בית הספר.
מה כן אפשר לעשות?
להתחיל בקטן
לא צריך להזמין מישהו הביתה לארוחת ערב. הרבה יותר פשוט להציע קפה אחרי השיעור, להצטרף להליכה או לשאול אם בא לו להגיע יחד למפגש הבא.
הצעה שיש לה זמן ומקום מוגדרים גם קלה יותר לקבל וגם פחות מביכה לסרב לה.
לא לחכות שתמיד יזמינו אותנו
לפעמים נדמה לנו שאם מישהו באמת רוצה להיות חבר שלנו, הוא כבר יציע להיפגש. הבעיה היא שייתכן מאוד שגם הוא חושב בדיוק אותו דבר.
אז כן, יכול להיות שתצטרכו להיות אלה שמציעים את הקפה הראשון. ואולי גם את השני.
לתת לקשרים זמן להתפתח
לא כל שיחה מוצלחת היא תחילתה של חברות נפש, ולא כל אדם שאנחנו מחבבים יהפוך לחבר קרוב.
חלק מהאנשים יישארו חברים מהחוג, כאלה שכיף לפגוש פעם בשבוע. אחרים יהפכו בהדרגה לאנשים שאנחנו נפגשים איתם גם מחוץ למסגרת. ולפעמים, בלי שתכננו, אחד מהם יהפוך לחבר שאנחנו מתקשרים אליו כשבאמת צריך לדבר.
ומה אם אין לי אומץ להגיע לבד?
זה אולי החלק שהכי פחות מדברים עליו.
להגיע לבד לקבוצה חדשה בגיל מבוגר יכול להיות מביך. במיוחד אם נראה שכולם כבר מכירים את כולם.
אפשר להתחיל מלשאול את המארגנים אם יש בקבוצה מצטרפים חדשים, להגיע לשיעור ניסיון או לבחור מלכתחילה בקורס שנפתח לקבוצה חדשה.
ועוד משהו: לא צריך להחליט אחרי המפגש הראשון אם המקום מתאים לנו. לפעמים דווקא במפגש השלישי, כשהפנים כבר מתחילות להיות מוכרות, מרגישים סוף סוף בנוח.
אתגר קטן: החודש מכירים מישהו חדש
במקום לסיים את הכתבה, להגיד "איזה רעיון נחמד" ולהמשיך לגלול, אפשר לעשות משהו אחד.
בחרו תחום שמסקרן אתכם. לא משהו שאתם חושבים שכדאי לכם לעשות, אלא משהו שבאמת עושה לכם חשק לצאת מהבית.
מצאו קבוצה, חוג או פעילות שמתקיימים באופן קבוע. הירשמו למפגש אחד, ואם היה לכם נחמד, תנו למקום עוד הזדמנות.
המטרה היא לא לחזור הביתה עם שלושה חברים חדשים. המטרה היא פשוט להתחיל להופיע במקומות שבהם חיים אנשים שאולי עוד לא פגשתם.
לסיכום: חברים חדשים לא מגיעים עם הגיל, אבל הם בהחלט יכולים להגיע אחריו
יש משהו קצת עצוב בגילוי שחברויות כבר לא נוצרות בקלות שבה נוצרו פעם. אבל יש בזה גם משהו משחרר.
אנחנו כבר לא חייבים להתחבר למי שיושב לידנו בכיתה או למי שבמקרה עובד איתנו. אנחנו יכולים לבחור את האנשים ואת העולמות שמעניינים אותנו.
אולי החברות הבאה שלנו מחכה בקורס אימפרוב. אולי בהרכב קולי, בשביל טיולים או ליד שולחן מלא חימר בסטודיו לקרמיקה.
היא כנראה לא תדפוק לנו בדלת.
אבל יש סיכוי לא רע שנפגוש אותה אם נצא מדי פעם מהבית.