יום ראשון, 25 יולי, 2021

שחמט בבית הספר אוהד איזנברג

התוכנית בבתי הספר היסודים שתגרום לכם להפסיד בשחמט לילדה בכיתה ב’

לא רק גמביט המלכה: הכירו את אוהד איזנברג, מנכ”ל CHESSFORU – מערך לימוד שחמט בבית ספר, שכבר בגילו הצעיר עשה מהלך מנצח והכניס את המשחק המתוחכם לבתי הספר היסודיים ברחבי הארץ
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

שחמט בבית הספר אוהד איזנברג

בתקופת הקורונה נדמה כי התקשורת הבין-אישית פשוט עברה למסך. ילדים רבים “נפגשים” יום אחרי יום באופן וירטואלי כאשר כל אחד יושב לבדו בחדר ונשאב למערכת גירויים שקשה מאוד להתנתק ממנה. חברת CHESSFORU מאמינה שאין תחליף למפגש האנושי בעיקר אצל ילדים ומפעילה מערך לימוד שחמט בבתי הספר. אוהד איזנברג מנכ”ל החברה מספר על הפעילות, האתגרים והתוצאות:

אוהד תגיד, שחמט זה לא משעמם?

“השחמט הוא עולם ומלואו. שני השחקנים הרוכנים על לוח עץ במשך 4 שעות הוא התמונה הנפוצה שיש לרובנו בראש, בעוד מפגש השחמט הנפוץ ביותר בעולם קרה בסלון הבית בין ילד לבן משפחה מבוגר. בשיעורים שלנו הסיטואציה חברתית ונינוחה כמו במפגש הביתי בסלון ומבוססת על מערך הלימוד הדיפרנציאלי ומותאם הגיל שפיתחנו בשנים האחרונות. המפתח הוא לשמור על כל התלמידים בכיתה בעניין באמצעות משחקונים ופעילויות, לשים זרקור על אספקטים וערכים שונים במשחק.”

ערכים בשחמט לילדי בית הספר? איך זה עובד בפועל?

“אתן לך דוגמה: במהלך השיעור אנו משלבים משחקונים שבהם שלושה ילדים משחקים כקבוצה בלוח אחד. במשחקון זה יש דגש על שיתוף פעולה ובפרט על קבלת החלטות קבוצתית. ערך נוסף במשחק השחמט הינו דחיית סיפוקים, אחד השיעורים שלנו מתמקד בפיתוח יכולת בחינה והתמודדות עם פיתיונות על לוח השחמט.”

האמת נשמע מרשים, ועדיין, איך אפשר להחזיק כיתה על בסיס משחק מלפני אלפי שנים?

“הכל תלוי בנקודת המבט, כפי שהמדריך משדר אותה. אצלנו ב”שח פור יו”, כלי ההדרכה של הצוות מכוונים לעורר עניין ולהוראה דיפרנציאלית. כבעלים של חברה אחד הדברים הכי חשובים שאני מחפש אצל מדריך פוטנציאלי זה יכולת ההדרכה והחזקת הכיתה, ורק לאחר מכן את רמת המשחק. אני חושב שהסקרנות של הילדים תמיד קיימת, וההבדל היחיד זאת צורת ההגשה. ילדים רבים ממשיכים את המשחק מחוץ לשיעור במסגרת המשפחתית, ומבחינתי זה אומר הכל. בשנים האחרונות, ובפרט לאחר הצלחת הסדרה “גמביט המלכה”, חלה פריחה מחודשת של עולם השחמט, ואפשרות המשחק של הילדים מחוץ לכותלי בית הספר גדלו עשרות מונים.”

מה לדעתך הדבר החשוב ביותר למדיך שעומד מול כיתה?

“עצם המינוח – “עומד מול כיתה” – כבר מלמד על גישה בעייתית. הרעיון הוא רוב השיעור הינו משחק ואימון של התלמידים בסטים אישיים ולא הרצאות כמו שיעורים באקדמיה. מבחינת הדבר החשוב ביותר, מבחינתי בראש עומד הרצון ללמד ולשנות. אם אין את הרצון להדריך אז לדעתי חבל על הזמן של הילדים ושל המדריך.”

איך הגעת לרעיון שלהוראת שחמט בבתי ספר?

“הכל התחיל בכיתה ב’, כאשר לאמא שלי לא היה ”סידור” בשבילי ואח שלי הלך למועדון בכפר סבא, אמא שלי אמרה לי לשבת בפנים בזמן שהיא הולכת לעשות סידורים. אחד המדריכים בדיוק עשה משחק סימולטני (שחקן אחד נגד מספר ילדים במספר לוחות במקביל) והזמין אותי להצטרף, והשאר היסטוריה.
השחמט זה גם היה אחד המקומות היחידים בהם הצלחתי להיום רגוע גם ללא השפעת רטלין, אשר ליווה אותי תקופות ארוכות בילדות.”

מה האתגרים הכי גדולים שיש לכם ואיך אתם מתמודדים איתם?

“האתגר הגדול ביותר שלי הוא למצוא את המדריך המתאים. של מפגש עם אנשים, ובפרט עם ילדים תלוי ביכולת התקשורת הבין-אישית של האנשים, רק לאחר מכן בתוכן המפגש. אין לי קושי למצוא שחקני שחמט נהדרים, אבל האתגר הוא לאתר ולהכשיר את אותם מדריכים שחולקים איתנו את אותם התפיסות, ערכים ושותפות לדרך.
אתגר נוסף הוא יצירת תוכן שאינו פונה רק למכנה המשותף הנמוך ביותר. הדרך ה”קלה” לכאורה לבנות שיעור ברמה בסיסית שיעניין את התלמידים הקופצניים בכיתה וישעמם את התלמידים הרגועים יותר שבמקרים רבים כבר יודעים שח. ברגע שאני פונה לכיתה בצורה כזו, אני יודע שאיבדתי חצי כיתה עוד לפני שהתחיל התרגיל הראשון. הפתרון שפיתחנו משלב משחקונים מגוונים שמאתגרים גם את השחקנים היותר מנוסים ויצירת מערך שיעור  שבו יש מענה למגוון רמות של שחקנים.”

מה בעיניך נחשב הצלחה בשיעור?

“אחת לרבעון אנו עורכים ימי שיא, הכוללים תחרויות במסגרת מתרחבת. התלמידים משחקים עם כיתות שונות, לאחד מכן עם בתי ספר שונים ולבסוף גם עם בתי אבות. עד היום אני זוכר את התחושה אחרי שניצחתי את סבא שלי בשחמט – זה היה יותר עמוק מרק תחושה של ניצחון, זה היה תחושה של “התקבלת, היום אתה שווה בין שווים”. גם כשילד בן 9 או 10 שומע את המשפטים האלו אין תחליף להרגיש את התחושה על בשרך, ומבחינתי לבנות את הפלטפורמה לכך שילדים ירווחו את ההרגשה הזאת בעצמם, זו הצלחה.”

לסיכום אוהד, מה השאיפות שלכם קדימה?

“אני בר מזל לעשות את מה שאני אוהב. השילוב של השחמט עם החינוך הוא מבחינתי גולת הכותרת והשאיפות שלנו הן להתרחב בפעילות הקיימת לעוד מסגרות. בנוסף אני עובד על פיתוח של תכני הוראה במקצועות נוספים, המגירה שלי מלא ברעיונות שמחכים למצוא את המסגרת הנכונה לצאת מין הכח אל הפועל.”

צרו קשר עם אוהד מצ'ס פור יו chessforu

השאירו פרטים ליצירת קשר:

הגיבו לכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב skype
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

הכתבות הנצפות ביותר