את ממשיכה לאכול פחות או יותר אותו הדבר, לא שינית משמעותית את אורח החיים, ובכל זאת משהו בגוף מתנהג אחרת. אם זה נשמע לך מוכר, את ממש לא היחידה. מחקרים מצביעים על שינויים ממשיים בהרכב הגוף סביב גיל המעבר, אבל גם מבהירים שלא הכול באשמת ההורמונים.
יש משהו מתסכל במיוחד בתחושה שאנחנו עושות בדיוק את מה שעשינו תמיד, אבל מקבלות תוצאה אחרת.
אותה ארוחת בוקר. אותה הליכה. לפעמים אפילו פחות אוכל. ובכל זאת, הבטן מתמלאת, המותניים משתנות והמשקל מסרב לשתף פעולה.
קל להאשים את גיל המעבר, וקל לא פחות להיתקל ברשת בהסברים על קורטיזול, אינסולין והורמונים שכביכול מחייבים אותנו להפסיק לאכול כמעט כל דבר שאנחנו אוהבות.
אבל מה באמת קורה בגוף?
השינוי שלא תמיד רואים על המשקל
כדי להבין את התופעה, צריך להבחין בין שני דברים שונים: עלייה במשקל ושינוי בהרכב הגוף.
מחקרים מראים שהעלייה במשקל באמצע החיים קשורה במידה רבה לתהליכי ההזדקנות, לשינויים בהוצאה האנרגטית ולאורח החיים.
לגיל המעבר עצמו יש השפעה נוספת וחשובה: הירידה באסטרוגן קשורה לנטייה לצבור יותר שומן באזור הבטן, כולל שומן ויסצרלי שנמצא סביב האיברים הפנימיים.
במילים אחרות, גם אישה שהמשקל שלה כמעט לא השתנה יכולה לגלות שהגוף שלה נראה ומרגיש אחרת.
שומן ויסצרלי מוגבר קשור בסיכון גבוה יותר לבעיות מטבוליות ולמחלות לב וכלי דם, ולכן מדובר ביותר משינוי אסתטי.
ומה קורה לשרירים שלנו?
עם השנים, ובמיוחד כשאנחנו פחות פעילות, אנחנו עלולות לאבד מסת שריר.
זו נקודה חשובה משום שרקמת השריר צורכת אנרגיה גם במנוחה, ומשמעותית לכוח, לתפקוד ולבריאות המטבולית.
אובדן שריר עשוי להיות אחד הגורמים לכך שהגוף זקוק לפחות אנרגיה מבעבר.
וזו גם הסיבה שדיאטה אגרסיבית במיוחד אינה בהכרח הפתרון הרצוי: כאשר מצמצמים יותר מדי את האכילה בלי לדאוג לחלבון ולפעילות מתאימה, עלולים לאבד גם שריר.
יש גם את עניין השינה
גלי חום, הזעות לילה ושינויים בדפוסי השינה הם חלק מהתסמינים שנשים מסוימות חוות בתקופת המעבר.
מחסור בשינה יכול להשפיע על רעב, עייפות, חשק לפעילות גופנית ובחירות מזון.
כך נוצר לפעמים מעגל לא נעים: אנחנו ישנות פחות טוב, עייפות יותר במהלך היום, זזות פחות ולעיתים גם אוכלות אחרת.
לא כל אישה תחווה את כל השינויים האלה, ולא אצל כולן תהיה עלייה במשקל. אבל חשוב להבין את התמונה המלאה לפני שמחפשים פתרון מהיר.
אז מה באמת עוזר?
המחקרים מצביעים על שילוב של כמה הרגלים, ולא על רכיב פלא אחד.
1. לשמור על השרירים
פעילות גופנית הכוללת אימוני התנגדות יכולה לסייע לשמירה על כוח ומסת שריר. אפשר להתחיל בעבודה עם משקל גוף, גומיות או משקולות, בהתאם למצב הגופני.
2. לדאוג לחלבון לאורך היום
ביצים, דגים, מוצרי חלב, טופו וקטניות הם מקורות אפשריים לחלבון. (כך זה יכול להיראות בתפריט יומי לדוגמה) הכמות המתאימה תלויה בין היתר במשקל, ברמת הפעילות ובבריאות הכליות.
3. לאמץ תזונה שאפשר להתמיד בה
ירקות, קטניות, דגנים מלאים, שמן זית, אגוזים ודגים משתלבים בדפוס התזונה הים־תיכוני, שנחקר בהקשרים של בריאות הלב והמשקל.
אין צורך לוותר לחלוטין על לחם, פסטה או פירות.
4. לטפל גם במה שמפריע בדרך
אם גלי חום או הפרעות שינה פוגעים בתפקוד, כדאי לפנות לייעוץ רפואי. לא כל קושי בשמירה על המשקל מתחיל ונגמר בצלחת.
ומה לגבי דיאטות שמבטיחות לאזן הורמונים?
כדאי להיזהר מהבטחות גורפות.
אין תפריט אחד שהוכח כמאזן את כל ההורמונים או מעלים את השומן הבטני שנוצר סביב גיל המעבר.
גם צום לסירוגין, תזונה דלת פחמימות ושיטות אחרות אינן פתרון קסם. חלק מהנשים מוצאות בהן מסגרת שעוזרת להן לצרוך פחות אנרגיה, אבל לא הוכח שכל אחת מהן עדיפה באופן גורף דווקא בגיל המעבר.
ההתאמה האישית והיכולת להתמיד חשובות יותר מהשם של הדיאטה.
מתי כדאי לבדוק אם יש סיבה רפואית נוספת?
אם העלייה במשקל מהירה או בלתי מוסברת, או מלווה בתסמינים כמו עייפות חריגה, בצקות או שינוי בריאותי משמעותי, כדאי לפנות לרופאה.
לפעמים יש מקום לבחון גם את תפקוד בלוטת התריס, השפעת תרופות, איכות השינה ומצבים רפואיים נוספים.
הגוף משתנה. זה לא אומר שהאפשרויות שלנו נגמרו.
אולי הדבר החשוב ביותר לדעת הוא שאין סיבה להתייחס לשינויים האלה כאל כישלון אישי.
גיל המעבר הוא תהליך ביולוגי אמיתי, אבל הוא גם תקופה שבה אפשר להשפיע באופן משמעותי על הבריאות העתידית.
המטרה היא לא בהכרח לחזור לגוף של גיל 25, אלא לבנות גוף חזק, פעיל ובריא לשנים שעוד לפנינו.
הכתבה אינה תחליף לאבחון או לייעוץ רפואי אישי.
