פעילות לגיל השלישי שעובדת היא פעילות שבה המשתתפים עושים ולא רק מקשיבים, מתמקדת בנושא אחד ברור, מתאימה לרמות שונות באותו חדר ומסתיימת בדבר מוחשי שאפשר לקחת הביתה. חמשת העקרונות האלה עוזרים לבחור הרצאה או סדנה שאנשים באמת יחזרו אליה.
מי שאחראי על לוח הפעילות של מועדון, מרכז יום, דיור מוגן או מחלקה ברשות מכיר את התמונה. ההרצאה נקבעה, הכיסאות סודרו, הכיבוד מוכן, והאולם מלא בחצי. או שהוא מלא, אבל בעשרים הדקות האחרונות מישהו כבר מסתכל בשעון.
הבעיה כמעט אף פעם אינה הנושא או המרצה. היא הפורמט. הנה חמישה עקרונות פשוטים שכדאי לבדוק לפני שמזמינים את הפעילות הבאה.
1. קודם עושים, ורק אחר כך מסבירים
מבוגרים לא צריכים פחות הסברים מצעירים, אבל הם סובלים הרבה פחות מהסברים שלא מובילים לשום מקום. פעילות טובה מתחילה בניסיון קצר: לצלם, לנסח, לבחור, ליצור. ההסבר מגיע אחר כך, כשיש מה להסביר.
כך גם מי שמגיע בתחושה של "זה לא בשבילי" מגלה תוך דקות שהצליח.
2. נושא אחד ברור לכל מפגש
מפגש של שעה שמנסה לכסות חמישה נושאים משאיר את כולם עם תחושת בלבול. מפגש שמתמקד ברעיון אחד, למשל להפוך תמונה ישנה לתמונה מחודשת או לנסח ברכה אישית, משאיר תחושה של סיום ושל הצלחה.
בנוסף, מפגש כזה עומד בפני עצמו. מי שפספס שבוע לא "נשאר מאחור", ואפשר להזמין אותו שוב ושוב עם נושא חדש.
3. תוצר אישי ביד
זה העיקרון שמשפיע יותר מכל על מה שקורה אחרי המפגש. כשכל משתתף יוצא עם משהו משלו, כמו מדבקת וואטסאפ עם התמונה שלו, כרטיס מתכון משפחתי או תמונה מחודשת של הורים, הפעילות ממשיכה אחרי שנגמרה. התוצר נשלח לילדים, מוצג לשכנים, ומשמש נושא לשיחה בשבוע שלמחרת.
התוצר גם מזכיר למשתתפים אחר כך מה עשו במפגש.
רוצים סדנה או הרצאה כזו אצלכם? השאירו פנייה ונחזור אליכם עם הצעה
ספרו לנו בכמה מילים על הקבוצה, ואנחנו נחזור עם הצעה מותאמת להרכב, לרמה ולמסגרת. בלי התחייבות.
4. חדר עם רמות שונות
בכל קבוצה יש מי שמחזיק טלפון חכם ביד בטוחה ויש מי שחושש לגעת בו. פעילות שמניחה רמה אחת מוותרת על חצי מהחדר. הפתרון הוא משימות בנויות בשלבים, כך שמי שמתחיל עכשיו ומי שכבר מנוסה מתקדמים יחד, כל אחד בקצב שלו, בלי שמישהו ירגיש "איטי" או "מקדים".
שאלה טובה לשאול מרצה לפני ההזמנה: מה קורה אצלך כשחצי מהקבוצה מסיימת את המשימה לפני החצי השני?
5. סבלנות והומור הם חלק מהתוכנית
אין צורך להסתיר זאת: הרבה משתתפים מגיעים עם חשש, לפעמים אחרי חוויה לא נעימה עם טכנולוגיה או עם מרצה שדיבר מהר מדי. אווירה נינוחה, צחוק משותף ושפה פשוטה אינם קישוט. הם התנאי להצלחה, כי רק כך אנשים מעזים לנסות ולטעות.
איך בודקים לפני שמזמינים
- האם המפגש מסתיים בתוצר שכל משתתף לוקח איתו?
- האם צריך ידע מוקדם, או שאפשר להגיע מאפס?
- האם אפשר לבחור נושא אחד, או חייבים חבילה?
- איך המרצה מתמודד עם משתתף שנתקע?
- האם אפשר להזמין שוב את אותו פורמט עם תוכן חדש?
דוגמה: סדנאות של שעה מבית הספר "על זה"
את העקרונות האלה אפשר לראות בפעולה בתפריט הסדנאות של "על זה", בית ספר ללמידה פרקטית שמלמד מבוגרים. כל סדנה נמשכת שעה, עוסקת בנושא אחד ואינה דורשת ידע מוקדם. בסוף כל משתתף יוצא עם משהו אישי:
- אני על הסטיקר: הופכים תמונה מהטלפון למדבקת וואטסאפ אישית.
- מחזירים את התמונה לחיים: משפרים ומחדשים תמונה משפחתית ישנה.
- המתכון שכמעט נשכח: משחזרים מתכון מהזיכרון ומעצבים אותו ככרטיס משפחתי.
- החיים שלי, גרסת הפוסטר: יוצרים כרזה אישית כאילו חיינו סרט.
אפשר להזמין מפגש בודד, לשלב כמה נושאים באותו יום, או לחזור לאותו פורמט עם סיפור חדש בכל פעם. את הסדנאות מעבירים בין היתר אריאל קרבץ, פסיכולוג חינוכי ומורה מנוסה למבוגרים, וענבר טל, מעצבת וצלמת ומומחית לכלים דיגיטליים ובינה מלאכותית.
שאלות נפוצות
כמה זמן כדאי שיימשך מפגש?
שעה היא אורך נוח לרוב הקבוצות. היא מספיקה לנסות, ליצור ולצחוק, ועדיין לא מעייפת.
האם אפשר לשלב פעילות כזו בקבוצה שבה יש משתתפים מבוגרים מאוד?
כן, בתנאי שהמשימות בנויות בשלבים ושהמנחה מצפה לקצבים שונים. זו בדיוק הסיבה שכדאי לשאול את המרצה איך הוא מתכנן את זה.
מה עושים אם הקבוצה לא אוהבת "טכנולוגיה"?
מתחילים מהתוצר ולא מהכלי. כשהנושא הוא תמונה של ההורים או מתכון של סבתא, הטכנולוגיה נעלמת ברקע.
רוצים להזמין?
לשיחה על סדנה, הרצאה או סדרת מפגשים שמתאימה לקבוצה שלכם, אפשר לפנות לבית הספר "על זה" דרך עמוד בית הספר או בוואטסאפ 052-878-7617. ההצעה מותאמת להרכב הקבוצה ולמסגרת.